<h1>רבינו ירוחם ני"ט ח"ה</h1>
<h2>דף יב.</h2>
חייב אדם למשמש בתפלין כל שעה ושעה שלא יסיח דעתו מהן כך פשוט ובשבת. וכתב רבינו אליהו דבשל יד ממשמש תחלה, שפוגע בהן תחלה דאין מעבירין על המצות, וכן פירש ההיא שכתבתי למעלה דאין מעבירין על המצות.
<h2>דף מט.</h2>
ומה שכתב בשמושא רבא דאינו חייב להניח תפלין אלא היודע לקרא, כתב עליו הרב אלברצלוני דליתא להאי פסקא, אלא כל אדם חייב בשעת תפלה כמו שכתבתי.
י"מ, צריכין גוף נקי וכולי, היינו למי שרוצה לסמוך על הנס ולהניחן בשעת השחר, שצריך ליזהר משינה והפחה, שאם לא כן תמה על עצמך והלא קדושת ס"ת וטהרתו גדולה ואדם אוחזו ופותחו וקורא בו וק"ש הכתובה בתפלין של ישראל קורין, ק"ו הנחת תפלין שהם מחופין ומכוסים בעורותיהם ובבתיהם ע"כ. תפלין צריכין גוף נקי כאלישע פי' שלא יפיח בהם ושלא ישן בהם, כלומר לא כאלישע דודאי כיון שנעשה לו נס בטהרה היה שומרם, אלא שיוכל להזהר משינ' לבד ומהפחה כך פשוט. וכתבו המפרשים ועכשיו שאין רגילין להניחן אלא בשעת תפלה נקל הוא לאדם ליזהר בם ואין רשע בישראל שלא יהיה ראוי בשעת התפלה.
כל הקורא ק"ש בלא תפלין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו כך פשוט בברכות [י"ד ע"ב] ובכמה דוכתי. וכתבו בירושלמי [ברכות פ"ב ה"ג] כי לא החזיקו במצוה זו מפני הרמאים משום מעשה דההוא דאפקיד זוזי גבי ההוא דמנח תפלי והיה סבור שהיה איש נאמן, פירוש שלא החזיקו בהן להניחן כל היום מפני הרמאין, אבל בשעת תפלה כל א' מישר' נקרא מפושעי ישר' בגופן אם לא יניחם כדאמרינן בראש השנ' [י"ז ע"א] ואין לך בכל מצות עשה גדולה מזו שהרי כתוב בה למען תהיה תורת יי' בפיך.
מי שאינו מניח תפלין אז"ל שהוא בכלל פושעי ישראל בגופן והוא קרקפתא דלא מנח תפלי' מעולם כך פשוט בר"ה, וכן גורס ר"י לעולם, וברוב הספרי' אין כתוב בהם לעולם. ופר"ת הנמנע מתפלין לפי שהמצוה בזויה עליו שאומר מה תועלת יש ברצועו' הללו, אבל אם ירא להניחן מפני שצריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים כדאמרי' במסכת שבת [מ"ט ע"א] אף על פי שעביר' היא בידו דבקל הוא יכול ליזהר בשעת ק"ש ותפלה עכ"ז אינו נקרא בשביל זה בכלל פושעי ישראל בגופן.
<h2>דף עט:</h2>
תפלין שבלו אין עושין מהן מזוזה כך פשוט.
תפלין ומזוזה תפלין קודמי' שכן נוהגים במפרשי ימים והולכי מדברות, כלומר אם אין לו לקנות אלא לא' משתיהן תפלין קודמין, כך פשוט בירושלמי דסוף מגלה.
<h2>דף קל.</h2>
ומה שכתב בשמושא רבא דאינו חייב להניח תפלין אלא היודע לקרא, כתב עליו הרב אלברצלוני דליתא להאי פסקא, אלא כל אדם חייב בשעת תפלה כמו שכתבתי.
י"מ, צריכין גוף נקי וכולי, היינו למי שרוצה לסמוך על הנס ולהניחן בשעת השחר, שצריך ליזהר משינה והפחה, שאם לא כן תמה על עצמך והלא קדושת ס"ת וטהרתו גדולה ואדם אוחזו ופותחו וקורא בו וק"ש הכתובה בתפלין של ישראל קורין, ק"ו הנחת תפלין שהם מחופין ומכוסים בעורותיהם ובבתיהם ע"כ. תפלין צריכין גוף נקי כאלישע פי' שלא יפיח בהם ושלא ישן בהם, כלומר לא כאלישע דודאי כיון שנעשה לו נס בטהרה היה שומרם, אלא שיוכל להזהר משינ' לבד ומהפחה כך פשוט. וכתבו המפרשים ועכשיו שאין רגילין להניחן אלא בשעת תפלה נקל הוא לאדם ליזהר בם ואין רשע בישראל שלא יהיה ראוי בשעת התפלה.
כל הקורא ק"ש בלא תפלין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו כך פשוט בברכות [י"ד ע"ב] ובכמה דוכתי. וכתבו בירושלמי [ברכות פ"ב ה"ג] כי לא החזיקו במצוה זו מפני הרמאים משום מעשה דההוא דאפקיד זוזי גבי ההוא דמנח תפלי והיה סבור שהיה איש נאמן, פירוש שלא החזיקו בהן להניחן כל היום מפני הרמאין, אבל בשעת תפלה כל א' מישר' נקרא מפושעי ישר' בגופן אם לא יניחם כדאמרינן בראש השנ' [י"ז ע"א] ואין לך בכל מצות עשה גדולה מזו שהרי כתוב בה למען תהיה תורת יי' בפיך.
